פרטיות? הצחקתם אותי

בחודשים האחרונים ובשנים האחרונות בכלל, פרטיות באינטרנט הפכה לנושא בוער. הבהלה ההמונית לגבי שינוי המדיניות של וואטסאפ גרמה לסוג של תופעת עדר שהובילה לכמות אדירה של משתמשים חדשים אצל המתחרות שלה, שמצהירות שהן שומרות על אנונימיות המשתמש ועל זכותו לפרטיות. אגב, גם נגישות אתרים הפכה לנושא בוער בשנים האחרונות, אבל על זה אדבר יותר בהמשך.

את הפרטיות שלנו איבדנו ברגע שהפכנו להיות יותר ממוסכים וטכנולוגיים אי שם באמצע שנות ה-2000 המוקדמות כשהתחלנו להשתמש בכל מיני שירותים בחינם באינטרנט.

"אם אתה לא משלם על המוצר – כנראה שאתה המוצר."

– טים קוק, מנכ"ל אפל

ברוב המקרים, את החברות הגדולות לא מעניין מי אתם, מעניין אותן מה מעניין אתכם. כשהייתי צעיר יותר אבא שלי תמיד היה אומר: "אין מתנות חינם" – אמר וצדק. המחיר ששילמנו על השימוש במנועי חיפוש, רשתות חברתיות ואפליקציות חינמיות – היה מידע אישי. מה החברות עושות עם המידע הזה? בעיקר מתאימות את עצמן אלינו וזה לא בהכרח דבר רע – הן משפרות את השירותים שלהן ומציגות לנו פרסומות שקשורות לתחומי העניין שלנו.

כל כך הרבה דברים אפשר לומר על החשש לפגיעה בפרטיות באינטרנט, אבל ההנחה הכללית היום בהקשר הזה היא שמשהו ששלחנו בשיחה פרטית (לדוגמה טקסט, תמונה, הקלטה …) יהיה זמין לאנשים אחרים במידה וירצו לצפות בו. בהרבה מקרים, כולל עניין המדיניות החדשה של וואטסאפ הדאגה הזו מוגזמת. וואטסאפ גם היא – מתעניינת במה שמעניין אותנו. מעניין אותה עם איזה עסקים אנחנו משוחחים דרכה ובעדכון המדיניות החדש שהדאיג את כולם היא מציינת את זה. חוץ מזה, וואטסאפ שייכת לפייסבוק. אז אם יש לכם חשבון ברשת החברתית הפופולרית ביותר בעולם כרגע – אפשר לומר שהמידע האישי שלכם כבר נמצא ברשותה, היא רק מנסה (ומוכרחה) ליישר קו עם חוקים ורגולציות כי נושא הפרטיות הכניס אותה לבלאגן גדול בעבר (לקריאה נוספת: שערוריית הפרטיות הגדולה של פייסבוק: מי נגד מי ומה בדיוק קרה שם).

אם אתם חוששים שוואטסאפ (או לצורך העניין כל אפליקציה חברתית אחרת) עוקבת אחרי הדברים שאתם שולחים – תעזבו את המסכים ותחזרו לשוחח עם אנשים פנים מול פנים בלבד. עידן הפרטיות חלף מזמן – היום את הכול אפשר לתעד, לצלם, להעתיק, להעביר וכן – גם לפרוץ. קחו את זה בחשבון כשאתם עושים סקסטינג. 😉

המציאות הנוכחית לא באמת מאפשרת לנו לשמור על הפרטיות שלנו, גם אם נשתדל מאוד. למה? כי כולנו כבר בפנים. יש לכם סמארטפון? מחשב? אתם בפנים. אתם שומרים על קשר עם החברים שלכם דרך תוכנת מסרים? כמובן שאתם בפנים! יש לכם תו ירוק? אתם בפנים. אפילו אם אתם רק מקבלים שירות ממוסד ממשלתי – אתם בפנים. הפרטים שלכם כבר ידועים ושמורים במאגרי מידע שונים שאפשר לגשת אליהם דרך האינטרנט.

זה הכיוון שאליו העולם הולך – כל הפרטים האישיים שלנו שמורים במאגרי מידע שונים וזה רק יתפתח ויתרחב בשנים הבאות. כבר יש רפורמות בתהליכים כמו בנקאות פתוחה ובתחומים נוספים כמו ביטוח ורפואה שמאפשרות לנו לשתף את המידע שלנו עם כל מיני גורמים חיצוניים (באישור שלנו כמובן), כדי להקל עלינו בתור לקוחות וגם כדי לעודד תחרות – אז באיזשהו שלב נמצא את עצמנו מוותרים שוב על הפרטיות שלנו ממילא.

ומה לגבי מעקב אחרינו? מכירים את האנשים האלה שאומרים "דיברתי עם חברים שלי על מוצר כלשהו, ואחר כך הוא התחיל לצוץ לי הרבה בפייסבוק"? אז כן, אנחנו במעקב תמידי בעיקר באמצעות מערכות ענקיות שמבצעות הצלבות מידע. למשל המיקום שאנחנו נמצאים בו (או נוסעים אליו), דברים שאנחנו מחפשים דרך מנועי חיפוש כשאנחנו נמצאים במקום מסוים וכדומה. החדשות המשמחות הן שאנחנו לא באמת מעניינים כל כך כדי שבאמת ינסו לאתר אותנו אם לא קרה משהו חריג – אבל אם כבר דיברנו על מעקבים, זו הזדמנות מצוינת לעצור לרגע ולהמליץ לכם על המותחן המוצלח Eagle Eye:

בהמשך ישיר ומקיף יותר לגבי לכל מה שכתבתי כאן, אני ממליץ לכם לקרוא את הפוסט המעולה הבא: על ווטסאפ, סיגנל ועולם (חוסר-)הפרטיות החדש.

מה אפשר לעשות כדי לשמור על הפרטיות שלנו?

* אשתדל לעדכן את הרשימה הזו מדי פעם עם כלים ומאמרים מעניינים לגבי שמירה על פרטיות.

• Mine הוא סטארטאפ ישראלי שלפי מה שנכתב באתר שלו, סורק את הכותרות בתיבת הדואר האלקטרוני שלכם כדי לאתר שירותים שונים שהתנהלתם מולם ואחר כך מציג לכם נתונים חשובים כמו סוג המידע שכבר נאסף מכם ומה הסבירות שיודלף ויופץ באינטרנט במקרה של פריצה לשירות, ובעצם מאפשר לכם להחליט באילו פעולות לנקוט כדי למזער או למנוע את הסיכון לגבי הפצת המידע האישי שלכם.
  
  
• רן בר-זיק כתב פוסט מעניין שכדאי לקרוא – איך שומרים על הפרטיות: מדריך מעשי.

מה הגישה שלי לגבי פרטיות בתור יזם ובכלל?

אף פעם לא התלהבתי מהרעיון של לאסוף פרטים ממשתמשים ולא משנה באיזו דרך, אבל זה בלתי אפשרי עבורי כרגע – בעיקר בגלל גורמי צד שלישי שלא בשליטתי. וכמובן שגם לי יש רצון ללמוד קצת על הגולשים שלי כדי לשפר את חוויית המשתמש והתכנים שאני מציע להם, בעזרת כמה שפחות מידע מזהה אודותיהם.

ברמה האישית תמיד הייתי בעד שמירה על פרטיות, אבל בסופו של דבר הבנתי שזה באמת בלתי אפשרי כבר, אז לקחתי את המציאות "חסרת הפרטיות" הזו והחלטתי לתעל אותה לטובתי כדי לקדם את עצמי ואת מה שאני עושה – והבלוג הזה הוא דוגמה טובה לשתי המטרות האלה. 😉