אני מתחיל את 2024 לא כאותו אדם. יש מצבים בחיים שאפשר ללמוד בהם יותר בכמה שבועות מאשר בכמה שנים – מצבים שמשלימים לך חתיכה בפאזל, והופכים אותך לאדם שונה. שלם יותר.
תובנות שלמדתי בזמן מאוד קצר מכורח הנסיבות, גרמו לי להבין מה לא ראיתי ואיפה טעיתי עד היום – ומה אני הולך לעשות אחרת בהמשך. איך אני מתקדם לצד הרבה עצב, חוסר אמון ואכזבה מתמשכת שאני לא אחראי לה, אבל גם לא ידעתי בדיוק מאיפה ולמה היא מגיעה. אחרי כל כך הרבה עבודה פנימית – היום אני כבר בטוח לגמרי. אני לא הבעיה במיליון אחוז, אבל עכשיו אני יודע סוף סוף מה אני חייב לשנות ולקוות לתוצאה אחרת, הרבה יותר טובה.
סביר להניח שבחיים שלכם, ממש כמוני – תיתקלו באנשים שימשכו אתכם אליהם מסיבות שונות. זה יכול להיות אופי, סיפור חיים, חיבור ומשיכה מינית, כימייה… ולא תבינו למה אתם בכל זאת לא מצליחים לשמור אותם בחיים שלכם.
למדתי שיעורים כואבים בשלב מוקדם יחסית של החיים על תסמונת המושיע ועל הרצון שלנו להציל אחרים והתרחקתי ממצבים כאלה הרבה פעמים ברגע שזיהיתי אפשרות להיות בהם.
"אי־שפיות זה לעשות אותו דבר פעם אחר פעם ולצפות לתוצאות שונות."
אלברט איינשטיין?
שמתם לב שציטטתי עם סימן שאלה? כשחיפשתי את הציטוט ונתקלתי בפוסט שבו כתוב שמקור הציטוט הוא ככל הנראה מספר הדרכה לארגון מכורים אנונימיים – זה דווקא חיזק לי עוד יותר דברים שראיתי במהלך הדרך, והפך אותו להרבה יותר עוצמתי בעיניי.
ממרום גילי (בכל זאת, עוד רגע פאקינג 37, זה לא מרגיש לי כל כך רחוק מ-40) אני יכול להבין עכשיו שהציטוט הזה יכול להיחשב כסוג של הגדרה. יש אנשים, שגם אם לא מוגדרים מבחינה רשמית כמכורים – אי אפשר לעזור להם. הם מכורים לחוסר אונים, הרס עצמי ופגיעה עצמית, ולא משנה כמה נרצה להיות שם בשבילם ולעזור להם להילחם בשדים שלהם, רק הם יכולים (ואפילו חייבים) לקחת אחריות על החיים שלהם – להתחיל טיפול בהקדם האפשרי, וללמוד להבין את עצמם יותר.
בחודש האחרון קרו דברים ששינו את ההבנה שלי מקצה לקצה לגבי למה דברים ספציפיים בחיים שלי פשוט לא עובדים. הבנתי שגם אני נפלתי למלכודת של אי-שפיות וניסיתי להתנהל באופן דומה בכל פעם, בלי שינוי יסודי ומהותי – כי חשבתי שאני עושה את הדבר הנכון (וזה אולי נתון לדיון, אבל לא רלוונטי כרגע) ולמרות כל הניסיונות שלי בדיעבד לחפש ולבדוק איפה טעיתי – לא הצלחתי להבין למה דברים לא עבדו. אף אחד גם לא הצליח לתת לי תשובה וודאית.
התובנה החזקה ביותר שעלתה בי הייתה אחרי שמקרה קיצוני מאוד הקפיץ לי לראש משפט ששכחתי מזמן.
"אדם מסוגל לפגוש אדם אחר, רק עד העומק בו פגש את עצמו."
מאט קאהן
באותו אופן, גם כשחיפשתי את הציטוט הזה נתקלתי בפוסט מעניין מאוד שאולי היה יכול לעזור להרבה אנשים שהכרתי בעבר. אבל עם ההתבגרות גם מגיעה ההבנה שזו לא האחריות שלי לחפש פתרונות לאנשים שלא מוכנים לעזור לעצמם. אני תמיד משתדל ללכת לקראת אנשים, אבל ברגע שמסרבים ללכת לקראתי או סוגרים לי דלת, אני לא אשאר שם יותר מדי זמן. אני לא מוכן לעודד פגיעה עצמית – לא בי ולא באחרים.
איך 2024 הולכת להיראות עבורי
קודם כל, אני מאחל שהמלחמה הזו תסתיים כבר, ושהחיילים והחטופים יחזרו בשלום – ושאולי, הלוואי, יימצא סוף סוף פתרון לבלאגן הזה. כי עכשיו כבר ברור באופן חד משמעי שצפויות למדינה הפצועה שלנו שנים של שיקום אחר כך. ☹️
ואני..? קניתי לאחרונה פלאפון חדש, כי פעם בכמה שנים – מגיע לי להתחדש. החלטתי גם לא לייבא אנשי קשר וכל מיני תכנים מהפלאפון הקודם, ולשמור באופן ידני רק מה שבאמת רלוונטי עבורי מבחינה עסקית, שכלית, רגשית ומנטלית. אני רוצה לבוא ממקום נקי יותר ולהשאיר את העבר מאחור. הדבר החדש הבא שאקנה ממש בקרוב יהיה מחשב נייד, כי המחשב אצלי הוא כלי עבודה משמעותי שגם אותו אני לא מחליף בתדירות גבוהה מדי אז הגיע הזמן וגם כי פאק איט, מגיע לי לפרגן לעצמי מאוד על כל התקופה האחרונה. 👏🏽
השנה אמשיך חזק קדימה עם התובנות החדשות שלי ואראה מה משתנה ואיך ארגיש עם זה. אני מאמין שמה שהיה הוא לא מה שיהיה, משהו חייב להשתנות. החלטתי גם להתחיל להתקדם בצורה משמעותית יותר לכיוון עסקי שזנחתי לפני כמה שנים בגלל פחדים ישנים. אני הרבה יותר אמיץ היום ומרגיש מוכן יותר למה שעתיד לבוא.
בעוד חודשיים בדיוק אחגוג יום הולדת ואני מרגיש שזה יהיה אחד מימי ההולדת המשמעותיים ביותר בחיי. אני עדיין לא יודע איך אחגוג (בכל זאת, אנחנו במצב מלחמה), אבל מזמן לא שמחתי כל כך להגיע ליום הולדת. 🫠
שבוע טוב ובשורות טובות לכולנו. 🤞🏽