התקבלתי לאחרונה לעבודה חדשה שעניינה אותי, לרבע משרה – כדי שאוכל לצבור ניסיון ושם טוב בתחום העיסוק שבו אעבוד וגם להמשיך עם הפרויקטים האישיים שלי. כחלק מדרישות המשרה, התבקשתי להביא אישור מהמשטרה שלא ביצעתי פשע מיני כלשהו בעברי. איך אסכם את הסיטואציה בשתי מילים? לא נעים.
לפני שאתחיל להביע את התלונות האישיות שלי – חשוב לי להגיד שאני מבין את הצורך, אני מבין את המצב שהחברה בישראל נמצאת בו ואת החשיבות והרצון להגן על שלומם של נשים וקטינים.
אבל מסתבר שבגלל שגברים אחרים עושים דברים מזוויעים – גם אני צריך לסבול מההשלכות. ולמען האמת? זו לא פעם ראשונה שאני מרגיש סוג ז' בגלל כל מיני עניינים של אפליה מתקנת וחקיקה מגדרית. אני מתחיל לחשוב שאפליה מתקנת לא באמת מתקנת ואולי צריך לשאוף למשהו אחר כמו… לא יודע, אפליה מאזנת.
הוצאת האישור הייתה עניין דחוף וממה שראיתי אפשר להגיש בקשה מטעם המוסד המעסיק באינטרנט אבל נראה שזה יכול לקחת כמה ימים… אז נסעתי למשטרה באמצע היום, בתקווה שאם אני מוציא אישור על משהו שאני יודע שלא עשיתי, כמה זמן זה כבר אמור לקחת – 20-30 דקות גג? 🤔
נכנסתי לתחנה, קיבלו אותי שני שוטרים מבוגרים והתברר לי שלפני שאוכל לקבל את האישור, המעסיק שלי צריך לשלוח בקשה עבור האישור (אותה בקשה שצריך למלא באינטרנט). אמרתי להם שלא ידעתי וצלצלתי מהר למעסיק שלשמחתי שלח את הבקשה לתיבת המייל של המשטרה תוך דקות ספורות.
אחד מהשוטרים אמר לי את המספר שלי והוסיף "לך תמתין בחדר ההמתנה עד שיקראו לך, תגיד ששלחו את הבקשה שלך למייל", עד כה הכול בסדר. ישבתי 10 דקות בשקט מופתי עד שקראו לי לחדר, מולי ישבה שוטרת שהביטה ודיברה אליי כאילו אני אשם ו"למה לא הבאת את הבקשה איתך?" כאילו אין שום דבר כזה בחיים שנקרא נסיבות (המעסיק היה לחוץ בזמן – הודיע לי וביקש שאשלח את האישור באותו יום).
אחרי שאמרתי לה שהבקשה שלי נמצאת בתיבת המייל של התחנה, היא אמרה לי לצאת שוב ולהמתין עד שתקרא לי – אז יצאתי חזרה לחדר ההמתנה וישבתי לבד בחוסר מעש במשך 20 דקות בערך, עד ששוטרת צעירה אחרת שמה לב ושאלה אותי מה אני צריך – אמרתי לה, והיא אמרה "עוד מעט אקרא לך" – וייאמר לזכותה, אחרי 5 דקות היא קראה לי.
נכנסתי לחדר שלה והיא ישר שאלה אותי "כמה זמן אתה כבר מחכה?" אמרתי לה "40 דקות." והיא ענתה "וואלה? יש לך מזל, זה יחסית קצת." ושאלתי "בשביל טופס פשוט על משהו שלא עשיתי? את רוצה להגיד לי שזה יכול לקחת הרבה יותר זמן?" היא אמרה "אוהו, אין לך מושג."
אחרי שהיא הוציאה את הבקשה של המעסיק מהמייל, הלכנו לחדר אחר שבו היא ביקשה ממני ת.ז. והתעניינה קצת (שאלה אותי אם אעבוד עם קטינים ומה התפקיד שלי בעצם במקום העבודה הזה שהתקבלתי אליו). שאלתי אותה אם המעסיק היה מגיש את הבקשה – האישור היה נשלח אליו ישירות במקום שאצטרך לבוא לתחנה? היא ענתה לי שלא, אני חייב להגיע פיזית לקבל את האישור. תודה רבה לך גברת, שהוכחת לי סופית – ביזבוז הזמן שלי רק כדי להוכיח שאני לא אנס, הוא בלתי נמנע. 😤
היא הוציאה לי את האישור, הודיתי לה ובזה סיימנו – שרפתי שעה וחצי מהחיים (כולל נסיעות) עד השנה הבאה, כי האישור תקף לשנה. כלומר, אם אמשיך לעבוד שם – כל שנה אצטרך להוכיח שלא אנסתי אף אחת בשנה שחלפה. 😒