רוצה להשאיר חותם? תתמקד בלייצר ערך

הרבה אנשים מחפשים משמעות ומגיעים למסקנה שאם ירגישו שהם שינו באיזושהי דרך את "העולם שהם משאירים אחריהם", זה יספק אותם. וזה קצת תמוה בהתחשב שבדרך כלל מדובר באנשים צעירים שיש להם עוד מספיק שנים לחיות. הם מוצאים את עצמם נלחצים, רוצים להרגיש בעלי ערך – להשאיר משהו מעצמם שייזכר לעד לפני שיהיה מאוחר מדי.

אבל מה בעצם הכוונה בלהשאיר חותם? אם הצלחתי לגרום לשינוי חברתי בתחום מסוים, או הקמתי משהו חדש שהעולם עוד לא ראה – זה אומר שהשארתי חותם?

חיים המובטל. "חותמת?"

היבטו החזק ביותר של היקום איננו זרימת הזמן לאורך חייו של האדם,
אלא אוסף החותמות שהוא מטביע על הסובבים אותו מכוח אישיותו ומעשיו.

פתגם יווני עתיק

בהמשך ישיר לציטוט, לכל אחד מאיתנו יש את היכולת להשאיר חותם בכל יום. יש אימרה ידועה שטוענת שאנשים זוכרים הכי טוב את מה שגורמים להם להרגיש, אבל האמת היא שגוף האדם מסוגל לשכוח רגש וכאב. כלומר, אם אבקש מכם להיזכר עכשיו בפגיעה פיזית או רגשית שספגתם בעבר הרחוק (לפני כמה שנים לפחות), אתם חושבים שתוכלו לזכור באופן מפורט ומדויק את הכאב שחשתם אם הזמן עשה את שלו ו/או טיפלתם בכאב הזה כראוי?

לדעתי, קודם כל הכי חשוב שתבהירו לעצמכם מה זה להשאיר חותם עבורכם. אם אתם חושבים על "משהו גדול ומיוחד שאי אפשר להתעלם ממנו וייזכר לעד", מוטב שתשנו את הדרך שבה אתם מסתכלים על הנושא הזה. אנחנו חיים בתרבות עמוסה ומוצפת, שקל לשכוח ולהישכח בה בתור בן אדם – ואת הגלגל כבר המציאו. אתם בכלל זוכרים מי המציא את הגלגל? כי אני לא – ועדיין, מדובר באחד השינויים הכי גדולים שידעה האנושות. הדוגמה שנתתי הרגע נועדה להמחיש לכם שלא משנה איזה שינוי ענקי תרצו לעשות בעולם, זה לא מה שיגרום לאנשים לזכור אתכם.

מהניסיון האישי שלי זה בדיוק כמו בציטוט. אנשים שהתנהגתם אליהם בצורה מסוימת מהרגע הראשון שהכרתם והראיתם להם דרך אחרת ושונה, כזו שגרמה להם לעצור ולחשוב "וואלה, מרגיש לי שזו דרך טובה ושאני יכול/ה להתחבר אליה", זה להשאיר חותם. ללמד אנשים דרך ההתנהגות והמעשים שלכם – לא רק הדיבורים, לשמש דוגמה אישית ולהשאיר שינוי שאנשים ייקחו איתם הלאה – זו בעיניי הדרך להשאיר חותם.

אוקיי, איך כל זה מתקשר לערך?

כשמדובר בבני אדם, ערך קשור מאוד למשמעות. בין אם זה ערך עצמי או לגרום לאחרים להבין את הערך שלהם – ערך מייצרים, לא נותנים. ברגע שאדם מייצר בעצמו את הערך שלו, יותר קשה לקחת אותו ממנו. הסמנטיקה פה מאוד חשובה. ערך זה לא משהו שאדם צריך למצוא או לתת – כי באותה מידה ככה אפשר גם לאבד או לקחת אותו ממנו.

ערך הוא משהו שצריך לבוא מבפנים החוצה. הוא צריך להיות מובנה בתוכנו וגלוי כלפי חוץ – ואנחנו האדריכלים. אנחנו קובעים מה חשוב בעינינו יותר ומה פחות. ערך מתקשר להרבה היבטים בחיים שלנו ומתבטא גם בדימוי עצמי והאמונה שלנו בעצמנו. אותו ערך נשזר ונקשר גם בכל דבר שאנחנו עושים בחיים.

איך אני יכול לייצר את הערך שלי?

אם אקח כדוגמה את הניסיון האישי שלי עם הכדורעף, אגיד לכם שכדאי שתתחילו לקבל החלטות ולדבוק בהן – תוך כדי שאתם מיישמים את השאיפות, האמונות, העקרונות והערכים שלכם. אדם שרוצה לעשות שינוי בתחום כלשהו, בדרך כלל מתחיל לגמרי לבדו ואנשים מצטרפים אליו בדרך. כשאתם מחזקים את הסביבה הקרובה שלכם, אתם מתחזקים יחד איתה.

כשהתחלתי לחפש ספורט קבוצתי להשתתף בו, השאיפה שלי (או הרצון, המטרה) הייתה להתגבר על פרידה. האמונה שלי הייתה שאוכל למצוא קבוצה מהר מאוד ולהצטרף אליה, אבל לא הסכימו לקבל אותי כי באתי בלי שום רקע בתחום. העקרונות והערכים שלי גרמו לי לקבל החלטה להרים קבוצה בעצמי, כזו שלא מתנהגים בה כמו שהתנהגו אליי – וככה גם לימדתי אחרים להתנהג באופן דומה. יצרתי מצב שבו שחקנים מקצועיים משחקים באותו מגרש עם חובבנים וגם מלמדים אותם על הדרך, ממקום של שיפור הדדי – ולא מהתנשאות.

פידבק אקראי מאחד החבר'ה הצעירים, הפתיע וריגש אותי 😊

בדרך נשאלתי למה אני עושה את כל זה – וכן, ספגתי גם מילים רעות והיו לא מעט קשיים ואתגרים פיזיים ומנטליים וברגעים הכי קשוחים ששאלתי את עצמי אם אולי הגיע הזמן לעזוב את כל זה, הסביבה שחיזקתי – חיזקה אותי חזרה. וכך באמת יצא שברגע שהחלטתי להתחיל את כל זה, דבקתי בהחלטה שלי.

עוד פרגונים מהחבר'ה הצעירים.
אדם שדבק בהחלטות שלו – הופך למדבקות בוואטסאפ 😂

אף אחד לא שילם לי שקל על כל זה, אבל הרווחתי המון דברים אחרים. במגרש חול קטן בישראל – יצא לי לשחק נגד אנשים מנורווגיה, טאיוואן, הודו, רוסיה, ארצות הברית, קנדה… כל גזע, דת ומין – התקבלו אצלנו בברכה במגרש. בהמשך גם יצא לי להכיר את מנכ"ל איגוד הכדורעף (יניב נוימן, איש מיוחד), להשתתף בליגה ולהיות קפטן, להיות מאמן של קבוצה במשרד הביטחון וגם לעשות שני קורסים במכון וינגייט (מזכיר לכם, באתי בלי שום רקע – רק עם שאיפה, אמונה, עקרונות וערכים שגרמו לי לקבל החלטה ולהתמיד בה).

אי שם בשנת 2015. צילם: יניב דגן

לומר לכם שהייתי שחקן מקצועי? אף פעם לא. אבל בהחלט אכלתי חול כמו אחד כזה ואני לא מתכוון להפסיק.

תתחילו לייצר את הערך שלכם. ושיהיה שבוע טוב לכולנו.

כתיבת תגובה

4