להרבה אנשים שכותבים פוסטים על יום ההולדת שלהם יש נטייה לכתוב על השנה החולפת, מה הם עברו ואיך זה שינה אותם ומה שהם מאחלים לעצמם להמשך.
השנה החלטתי להשאיר את העבר מאחור ולא לכתוב עליו. קרו המון דברים מעניינים, אבל הראש שלי ממוקד כרגע 100% קדימה. אני מתאמן ומתחזק, מזהה ומקבל יותר הזדמנויות עבודה (לפעמים כל מה שצריך זה פשוט להגיד כן).
בשנה הקודמת דיברתי על זה שאני מתחיל לעשות סדר והנה עברה שנה ויש עוד מספיק סדר לעשות. אני מדייק את עצמי המון, עם שאלות כמו מה מניע אותי ומה יספק אותי בחיים האלה.
האחריות שלי כלפי עצמי גדלה עם השנים, והשנה אני רוצה לעלות שלב – אני מרגיש שאחרי השלב הזה נמצאת ההגשמה העצמית. לא יודע כמה זמן נשאר לי עד שאגיע לשם, אבל לפעמים כשמוכנים פשוט מרגישים את זה.
עד היום הייתי עסוק בלהתקדם ולהתפתח, אז זה מרגיש לי טבעי להתמקד בעיקר בחיזוק יסודות קיימים בשנה הקרובה. לשפר כל מיני כלים וכישורים שפיתחתי לאורך השנים, מבלי ללמוד יותר מדי דברים חדשים (למרות שאצל אוטודידקטים זה עניין של איפוק).
אני חושב שהשנה גם ארשה לעצמי סוף סוף לנוח יותר. אני כבר מתחיל להרגיש את השינוי הזה בלו"ז שלי – אני מטייל יותר, נח יותר (כן כן, קובע זמן פשוט לשבת מול הטלוויזיה – מי היה מאמין???) ואני רגוע יותר.
ומה עם אילת? גם השנה יצאתי לחופשה עם כמה חברים, כמיטב המסורת. ירדתי לאילת וידעתי שאני חוזר ישר לעומס לא פשוט מבחינת עבודה (תכנות, כדורעף והרצאות). ועדיין, חשוב לי מאוד להמשיך לכתוב כאן כי זו הזדמנות מצוינת לקחת נשימה ולסדר את המחשבות.
עד היום רצתי מהר ורחוק. אני חושב שבשנה הקרובה אתקדם לאט – ונראה לאן נגיע. 😊